שקיפות בינלאומית ישראל מציגה לראשונה את דו"ח 'הערכת היושרה הלאומית' הבוחן את החוסן מפני שחיתות של עשרת מוסדות הממשל והחברה העיקריים בישראל המשקפים את תחומי הממשל, המגזר הציבורי והאזרחי. המחקר נערך בראשותו של פרופ' רן לחמן ושותפים נוספים.
מוסדות הממשל והחברה שנבחנו לצורך המחקר הם:
קרדיט על הצילום: דרור פייטלסון מתוך אתר פיקיוויקי
מוסדות אלו נבדקו בקפידה באמצעות בחינת ניתוח תוכן החוק (הלכה) וראיונות מקיפיפ עם חוקרים, מומחים ועובדים (בפועל).
מערכת היושרה הלאומית בישראל
ממצאים עיקריים
מערכת היושרה הלאומית בישראל מאופיינת ברמת חוסן משחיתות בדירוג בינוני גבוה. הדו"ח מצביע על מבנה ניגודי במערכת, לפיו השירות הציבורי והמפלגות הם גורמים המחלישים את החוסן משחיתות. לעומתם, ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, הרשות השופטת ומבקר המדינה מהווים מנגנוני שמירה וההגנה מפני שחיקה זו.
החולשה העיקרית של מערכת היושרה הלאומית בישראל היא בתחום שירות המדינה, הרשות המבצעת, והמפלגות הפוליטיות. חולשתה הבולטת של הממשלה הינה בתחום המשילות והתפקיד שהיא ממלאת במערכת היושרה. גופים אלה הם גורמים המחלישים את מ ערכת היושרה הלאומית.
פרופ' רן לחמן, החוקר הראשי של מיזם 'מערכת היושרה הלאומית' מציין כי: ""תוצאות המחקר מעלות את החשש מפני מגמה של שחיקת כוחם של מנגנוני ההגנה על החוסן הלאומי מפני שחיתות. יכולתם של הרשות המבצעת, המפלגות ונציבות שרות המדינה לעמוד כנגד לחצים והשפעות מוגבלת. חשש זה בא לידי ביטוי בשנים האחרונות בהתקפות על המערכת המשפט באמצעות חקיקה עוקפת בג"צ, שמובילות מפלגות בכנסת, בניסיונות להחליש את מוסד מבקר המדינה, ובניסיונות לשלוט באמצעי התקשורת הציבורית ולרסן את תפקודם כמנגנון בקרה חשוב. ראוי שתוצאות הדו"ח ישמשו כמקור למחשבה בקביעת מדיניות על ידי מקבל ההחלטות בישראל".
דרושה מהפיכת שקיפות
אחת המסקנות החשובות העולה מהדו"ח היא כי היבט השקיפות בעמודי התווך השונים לוקה בחסר באופן משמעותי וכי בישראל נדרשת "מהפיכת שקיפות". על כל הגופים והמוסדות להפוך את השקיפות לברירת המחדל לפיה הם פועלים. יש לשקף כל נתון, בסייגים המתבקשים של בטחון המדינה ודומיהם. יתרה מכך, המידע המשוקף צריך להיות נגיש ומובן לציבור הרחב, הן באופן הצגתו והן בתוכנו.
מסקנה מרכזית נוספת היא הצורך להטמיע ולאכוף כללי יושרה ואתיקה בכל המוסדות במערכת הישראלית. בשיח הציבורי אין כל התמודדות עם התחום הרחב של מעשים שאמנם אינם עולים כדי עבירה פלילית, אך מהווים התנהגות לא-אתית ובלתי-ראויה, שראוי כי יהיה "מחיר חברתי" בצידה. חיזוק הראייה האתית של התנהגויות, היא לכן משמעותית מאד לקידום היושרה הלאומית.
דרושה הטמעת כללי אתיקה
"ואם למשל אנשים יתחילו להגיד אחד לשני רק את האמת בפרצוף, כי אין זמן, את תופסת?
אין זמן ..."
- דוד גרוסמן
{ מתוך הספר "אישה בורחת מבשורה" }
קצת על העמותה
עמותת "שקיפות בינלאומית – ישראל", נוסדה בשנת 1999 ע"י פרופ' דוב יזרעאלי במטרת קידום נורמות של אתיקה ושקיפות כחלק מהמאבק לצמצום השחיתות בחברה הישראלית. שקיפות בינ"ל ישראל הינה השלוחה הישראלית של ארגון שקיפות בינ"ל העולמי המקדם שקיפות כחלק מהמאבק בשחיתות.
העמותה פועלת בשיתוף המגזר העסקי, המגזר הציבורי והמגזר השלישי לשינוי נורמות קיימות והנחלת נורמות של אתיקה ושקיפות אשר הינן מאושיות החברה הדמוקרטית.
בעמותה פועלים להגברת המודעות הציבורית לנושאי שקיפות ואתיקה; עידוד ארגוני ממשל, ציבור ועסקים לפתח תכנית אתיקה אפקטיבית; יישום וביצוע פרויקטים בשיתוף ארגון TI העולמי במטרה ליצור כלים לצמצום השחיתות; קידום חקיקה ואמנות בינלאומיות בנושא; הטמעת תחום האתיקה בארגונים; מתן מידע להכנת תכניות אתיקה אפקטיבית לגופים ומוסדות.
ארגון Transparency-International הינו ארגון חברתי-גלובלי, המוביל את המאבק נגד השחיתות. הארגון פועל באמצעות קואליציה כלל עולמית, במטרה לשים קץ לתוצאה ההרסנית של השחיתות והשלכותיה על אוכלוסיית העולם. חזונו של הארגון הוא יצירת עולם נקי משחיתות. הארגון פועל באמצעות יצירת מפגש בין גורמים הקשורים בממשלה ובקהילה האזרחית לבין בעלי העסקים והמדיה על מנת לקדם את השקיפות בבחירות, במנהל הציבורי, הרכש והעסקים.
© 2014 by Ti-Israel. | shvil@ti-israel.org
קרדיט על הצילום: טל סגל מתוך אתר פיקיוויקי
דו"ח הערכת היושרה הלאומית
חולשה נוספת מתייחסת לפער בין החוק הקיים לבין המתרחש בפועל במוסדות השונים. הממצאים מראים כי באופן עקבי, קיים קושי ביישום החוק. שיפור החוסן משחיתות אפשרי לא רק על ידי שינויי חקיקה ונהלים אלא בראש ובראשונה על ידי שיפור ההתנהלות בפועל.
- לחץ על שם התחום
הסקטור הציבורי, תחום האכיפה והרשות המבצעת נמצאו כבעלי החסינות הנמוכה ביותר משחיתות
ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, הרשות השופטת ומבקר המדינה נמצאו כבעלי החוסן הגבוה ביותר משחיתות
מערכת היושרה הלאומית - לפי תחום*
* לחץ על שם התחום
 עו"ד גליה שגיאלדברי עו"ד גליה שגיא, מנכ"לית עמותת שקיפות בינ"ל ישראל: "ממצאי הדו"ח מחייבים את הממשלה וקובעי המדיניות בישראל להגדיר את המלחמה בשחיתות כאחד מהיעדים האסטרטגיים לשנים הקרובות. הדרך המהירה ביותר היא להגביר את רמת השקיפות בעבודת הממשלה, בשרות הציבורי ובמפלגות, וכן להגביר את ההגנה על חושפי שחיתויות". |
|---|
 ד"ר מאיר גלבוע"מערכת היושרה הלאומית בישראל, שמושקת בימים אלו, מספקת תמונת ראי לתמונת דרוגי השחיתות, המפורסמים אחת לשנה על ידי עמותת שקיפות בינלאומית – ישראל", ובזה חשיבותה. מערכת היושרה מאפשרת להציג, לפחות בחלקו, גם את הצד החיובי של מערכות השלטון ומערכות אחרות במדינה, ובו את המערכות הנקיות ביותר, שברוב המקרים השקיפות שלהן גבוהה. חשיבות של מערכת היושרה רבה באשר מושם בה דגש על יושרה וטוהר המידות מחד גיסא, ועל מעשים והתנהגויות מושחתות מאידך גיסא. |
 אופיר פינס פז"האתגר הגדול היום נמצא בחשיפת המתרחש ברשות המבצעת. השקיפות היא ממנה והלאה והמעט שנחשף מעורר מחשבות נוגות. זכותו של הציבור לדעת אילו החלטות מתקבלות בנוש אים שאין שום סיבה להשאיר אותם במחשכים. חובתה של הממשלה לייצר תרבות שלטון שקופה. ראויה לציון ההחלטה של משטרת ישראל ורשות החברות להקים יחידה מיוחדת לטיפול בשחיתות בחברות הממשלתיות. גם התופעה המכונה "שחיתות חוקית" צריכה לאתגר מאוד את אנשי שלטון החוק. יש לבלום אותה באמצעות חיזוק אמצעי הביקורת והבקרה על הרגולטורים עצמם ואמוץ חשיבה ביקורתית. |
 פרופ' שמעון שטרית"דו"ח היושרה הלאומית מחייב את החברה הישראלית לחשבון נפש נוקב ולהביא אותה לשים בראש סדר העדיפויות את הטמעת ערכי התקינות השלטונית, הן בדרכים מוסדיות המחייבות באופן פורמלי של חוקים ותקנות, אבל לא פחות מכך על ידי יצירת תרבות יושרה ומחויבות מוסרית לתקינות ברמה האישית של האזרח מעבר לצד החוקי הפורמלי. מכיוון שאין אפשרות להקים מנגנוני אכיפה אפקטיביים והרמטיים בכל תחום, חשוב לפעול ליצירת תרבות של יושר ותקינות שתחייב ברמה האישית כל אזרח וכל נושא משרה בשירות הציבורי ובסקטור העסקי". |
 פרופ' רן לחמןלדברי פרופ' רן לחמן, שעמד בראש מיזם 'הערכת היושרה הלאומית': "תוצאות המחקר מעלות את החשש מפני מגמה של שחיקת כוחם של מנגנוני ההגנה על היושרה הלאומית. יכולתם של שלושת הגופים ועדת הבחירות המרכזית, משרד מבקר המדינה והרשות השופטת, לעמוד כנג ד לחצים והשפעות של הרשות המבצעת, המפלגות ונציבות שרות המדינה, מוגבלת. אין ספק, כי חשש זה בא לידי ביטוי בשנים האחרונות בהתקפות על המערכת המשפט באמצעות חקיקה עוקפת בג"צ, שמובילות מפלגות בכנסת, בניסיונות להחליש את מוסד משרד מבקר המדינה, ובניסיונות לשלוט באמצעי התקשורת. |